מה הוא חוק חדלות פירעון
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח -2018, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019 החליף את פקודת פשיטת הרגל ואת השימוש במושג פשיטת רגל, תוך שימת דגש על שיקום החייב או התאגיד.
החוק נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא אדם פרטי או תאגיד, הנמצא או עלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה להביא ככל האפשר לשיקומו של החייב מחד, ומאידך לייצג את אינטרס הנושים באמצעות מיקסום פירעון החוב מהחייב.
הצדדים להליך
החייב: בעל החוב בהליך, האדם הפרטי או התאגיד
הממונה על הליכי חדלות פירעון:הינו הגוף שמפקח על הליכי חדלות פירעון של יחידים ותאגידים, בודק את הבקשות למתן צו לפתיחת הליכים ולוקח חלק בגיבוש ואישור תכנית כלכלית לחייבים.
הנאמן: הינו עו"ד מתוך רשימת נאמנים, שנבחר ע"י הממונה לבצע את תפקידו בחוק, ובכלל זאת, לבצע חקירה מקיפה אודות מצבו הכלכלי של החייב, לאתר ולבדוק את נכסיו, לפקח אחר התנהלות בהליך ולהכין דו"ח מפורט על מצבו הכלכלי.
מה הם שלבי הליך חדלות פירעון וכמה זמן הוא מתנהל?
להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנסים באמצעות הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים המוגשת בפני הממונה על הליכי חדלות פירעון.
שלב הגשת הבקשה הוא שלב קריטי, שכן, על בסיס המסמכים המצורפים אליו, הממונה על הליכי חדלות פירעון קובע, במסגרת הצו לפתיחת הליכים, את הסכום החודשי שהחייב צריך לשלם במהלך תקופת הביניים, עד למועד הדיון.
לכן, תפקידו של עורך הדין להגיש את הבקשה בצורה יסודית, שכן השמטת מידע, מסמך או פגם טכני, יעכב את מתן הצו המיוחל ואת כניסת החייב להליך, ולמעשה יותיר את החייב עם עיקולים והגבלות לתקופה נוספת. כמו כן, העברת מידע בצורה חלקית ובאופן מרושל, עלולה לגרום לקביעת סכום חודשי גבוה, שלא משקף את מצבו הכלכלי של היחיד.
בהקשר זה יש לציין כי בקשה להפחתת גובה התשלום החודשי, לאחר מתן הצו, מתקבלת רק אם הוכח שינוי נסיבות מהותי, כך שלמעשה, ברוב המקרים הבקשה נדחית והחייב נותר עם צו תשלומים גבוה שאינו יכול לשאת בו, סיבה נפוצה בגינה מבוטלים הליכי חדלות פירעון בשיעור ניכר.
בבקשה למתן הצו יש לציין ולהצהיר על כל הנושים הקיימים והידועים לחייב ובכלל זה לספק לממונה את כתובתם על מנת שיישלח לנושים את הצו לפתיחת הליכים ויביא לידיעתם אודות כניסתו של החייב להליך.
חשוב לציין כי חוב של נושה, שלא הובא לידיעתו על כניסת החייב להליך חדלות פירעון, אינו בר הפטר ועל החייב להתמודד עם הנושה והחוב בשלב מאוחר יותר. אי מסירת מידע מלא והסתרת פרטים עלולים להתפרש כחוסר תום לב מצד החייב ולגרום בשל כך לביטול ההליך.
הבקשה נבחנת על ידי הממונה על הליכי חדלות ובמידה ולא חסר מידע ונמצא כי החייב אכן נמצא בחדלות פירעון, ניתן הצו וזאת בתוך תקופה של 30 יום מיום הגשת הבקשה.
עם הניסיון הרב שרכש בתחום חדלות פירעון, משרדו של עורך דין אליהו סיטון, עורך דין לחדלות פירעון, יעזור לכם לקבל את הצו המיוחל ולעצור את העיקולים וההגבלות עליכם בתוך פרק זמן קצר.
תוכן הצו לפתיחת הליכים
בפתיח של הצו, הממונה על הליכי חדלות פירעון מציין את זהות העו"ד שנתמנה כנאמן על יישום הליכי חדלות הפירעון בעניינו של היחיד.
במסגרת הצו מוטלות על החייב מגבלות מכוח החוק, כמו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלת השימוש בכרטיס חיוב למעט כרטיס אשראי חיוב מיידי.
מנגד, היתרון המשמעותי הוא כי הצו לפתיחת הליכים מקפיא כל הליך משפטי המתנהל כנגד היחיד, מבטל עיקולים וההגבלות שהוטלו במסגרת הליכי הגביה, לרבות ביטול עיקול משכורת, ביטול עיקול על חשבון העו"ש וביטול ההגבלה על רישיון הנהיגה.
הצו קובע את התנאים לפיהם רשאי היחיד לנהל חשבון בנק, את החובות המוטלות על היחיד בהליך, ואת סכום התשלום החודשי שמוטל על היחיד להעביר לטובת הנושים.
מתן צו לגבי החייב הוא לא פעם רגע מכונן עבור החייב אשר עשה צעד ראשון ואמיץ לעבר שיקומו הכלכלי ומעתה והלאה אינו נדרש להתמודד עם הנושים באופן אישי.
על הנושים של החייב להגיש תביעת חוב תוך 6 חודשים מיום קבלת הצו לפתיחת הליכים. תביעת חוב מוגשת בפני הנאמן אשר מוסמך להכריע בה על בסיס המסמכים שצורפו אליה.
שלב הביניים עד למועד הדיון
במהלך תקופת הביניים, הנאמן, מזמן את החייב לחקירת יכולת במסגרתה בודק את הנסיבות שהובילו למצב הכלכלי, את ההתנהלות הכלכלית, בודק אם קיימים נכסים ואוסף מידע מקיף על מצבו הכלכלי של החייב.
לפני הדיון, מגיש הנאמן דו"ח ממצאים לממונה אודות התנהלות החייב במהלך תקופת הביניים וכן מציין אם מתקיימים התנאים להציע תכנית שיקום לחייב ומתן הפטר מותנה. תפקידו של הממונה לעיין בדו"ח הנאמן ולהגיש את המלצתו בפני בית המשפט. לא פעם יוצא כי הממונה חולק על מסקנות הנאמן ומגיש עמדה שונה לבית המשפט ביחס לממצאי הדו"ח.
תפקידו של עורך דין לחדלות פירעון, לבדוק האם הפרטים בדו"ח משקפים את מצבו של החייב, האם גובה התשלום החודשי במסגרת צו השיקום, שמציע הנאמן, משקפים את מצבו של הלקוח. לדוגמא: תופעה מוכרת היא, שהנאמן בתיק מציין בדו"ח כי החייב לא ממצה את פוטנציאל השתכרותו בכך שעובד במקצוע אחר ולא בתחום ההתמקצעות שלו(גם במקרים שהחייב לא עובד שנים בתחום) ובשל כך מייחס לחייב הכנסה רעיונית גדולה יותר ובהתאם מציע תשלום חודשי גבוה יותר. תפקידו של עורך הדין לחלוק על ממצאי הדו"ח במקרים שהם אינם מדויקים או נכונים ולהגיש את תגובתו בפני בית המשפט.
הדיון בבית המשפט בהליך חדלות פירעון ומתן תכנית לשיקום כלכלי
לדיון בהליך חדלות פירעון מתייצבים בדרך כלל: החייב ובא וכוחו, הנאמן וכן פרקליט מטעם הממונה. לעיתים רחוקות מתייצבים לדיון גם נושים שהוזמנו לדיון. לרוב, הנאמן והממונה מגישים לבית המשפט עמדה דומה לגבי החייב ולכן מוטב כי עורך הדין לחדלות פירעון יגיע לדיון לאחר שהשיג את מירב ההסכמות הנדרשות מהגורמים הרלוונטים בפרט בנושאים מהותיים.
תקופת השיקום המינימלית משתרעת על פני שלוש שנים ומתקבלת במהלך הדיון, במסגרת פסק הדין של בית משפט השלום. את פסק הדין וצו השיקום ניתן לשנות רק בנסיבות מיוחדות, כפי שיפורטו בהמשך המאמר. לכן, נדרש עורך דין לחדלות פירעון, שבקיא בהוראות החוק, יסודי שמכיר את הפרטים בתיק ויעמוד איתן ובאופן נחרץ מול בית המשפט ובעלי התפקידים, על מנת להשיג עבור הלקוח את התוצאה הטובה ביותר, ללא פשרות ולמחוק עבורו חלק משמעותי מהחובות.
עורך הדין המייצג יחיד בהליך חדלות פירעון
עורך דין עם ניסיון בתחום, כמו עו"ד אלי סיטון מלווה את לקוחותיו באופן מסור בכל שלב בהליך, ועם גישתו המרגיעה והמקצועית, מבטיח כי כל לקוח ירגיש מוגן ובטוח עד לרגע לקבלת הפטר לחובותיו.
עו"ד אלי סיטון מקפיד על הנחיית לקוחותיו בהגשת דוחות דו חודשיים, פועל במקרה הצורך להגשת בקשות להפחתת צו תשלומים, בקשה להפעלת עוסק פטור, בקשה לשימוש בשיקים עבור תשלום דמי השכירות ועוד בקשות רלוונטיות הנדרשות במהלך ההליך.
חשוב להדגיש כי יצירת מחדלים במהלך ההליך, עלולה לגרום להארכת תקופת התשלומים של החייב ובכך לגרום באופן ישיר להארכת תקופת ההליך כולו.
לכן, קיימת חשיבות מכרעת לכך שהחייב ישתף פעולה ויקיים אחר מלוא הוראות ההליך ובכלל זה, הגשת דוחו"ת, עמידה בתשלום החודשי, גילוי מסמכים וכו'.
תפקידו של עו"ד המתמחה בתחום חדלות פירעון, ללוות את לקוחותיו בתקופה זו, באופן מקצועי ואישי, להפיח בהם תקווה ולהביא לשיקומם על הצד הטוב ביותר.
עו"ד אלי סיטון מאמין כי המפתח לניהול מיטבי של הליך חדלות פירעון טמון ביצירת קשר אישי ומשמעותי עם כל לקוח. הוא מקפיד להיות קשוב, נגיש ומכיל, במיוחד נוכח האופי המאתגר, הממושך והמורכב של ההליכים המשפטיים. גישה זו מאפשרת לו להעניק תמיכה מקיפה ומותאמת אישית, תוך הבנה עמוקה של צרכי הלקוח ונסיבותיו הייחודיות לאורך כל שלבי התהליך המשפטי.
שינוי צו השיקום הכלכלי- סעיף 170 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
תחילה יש להבהיר כי שינוי צו השיקום הוא בעצם שינוי פסק הדין שיצא תחת ידו של בית המשפט במעמד הדיון ולכן נדרש לעמוד בתנאים מסוימים בהתאם לשינוי המבוקש. האפשרות לשינוי צו השיקום קיימת בחוק מתוך הבנה כי לאורך תקופת יישום הצו מתהוות נסיבות חדשות המצדיקות בחינה מחודשת ושינוי של הצו.
שינוי צו השיקום באמצעות בקשה לקיצור תקופת התשלומים
סעיף 163 לחוק חדלות פירעון קובע תקופת תשלומים של 3 שנים ממועד מתן הצו, מתוך הבנת המחוקק כי יש לקבוע תקופה משמעותית שתאפשר לחייב ללמוד ולהטמיע הרגלים פיננסים בריאים.
חייב שמעוניין לקצר את תקופת התשלומים באמצעות תשלום חד פעמי לקופת הנושים, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לשינוי צו השיקום. השיקולים המנחים את בית המשפט בבקשה זו הם מגוונים, אולם תנאי הסף הוא בכך כי המקור לתשלום אינו מנכסי קופת הנשייה ובפרקטיקה מוטב כי התשלום יינתן במתנה על ידי צד ג'. יש צורך בעורך דין המתמחה בתחום שיודע להמליץ ללקוח על העיתוי הנכון בהגשת הבקשה ולשכנע את כל בעלי התפקידים בהגשת עמדה חיובית לבית המשפט.
הפטר בהליך חדלות פירעון
הפטר הוא שחרור החייב מחובותיו והוא מהווה חלק מרכזי בתהליך השיקום.
ישנם מספר סוגים של צווי הפטר, כפי שיפורט להלן:
הפטר מותנה: כשמו כן הוא. מותנה בכך שהיחיד עמד בהוראות צו השיקום ושילם את התשלומים החודשיים כנדרש. זה הוא ההפטר הנפוץ מבין סוגי ההפטרים.
הפטר לאלתר: רלוונטי לחייב שכושר השתכרותו לא מספק לו דמי מחייה בסיסיים. במקרה זה לא בית המשפט לא מטיל חובת תשלומים על היחיד ונותן לו צו הפטר במעמד הדיון בצו השיקום.
הפטר חלקי : מדובר בהפטר ביחס לחלק מהחובות במצב שבו נמצא כי החייב יצר חובות בחוסר תום לב. מדובר בצו חריג שכן כאשר בית המשפט מתרשם כי החייב נהג בחוסר תום לב הם נוהגים לבטל את ההליך ולא לקיים דיון.
חדלות פירעון בהוצאה לפועל
תחילה נבהיר כי חייב שהוא אדם פרטי רשאי לפנות להליך חדלות פירעון בתנאי שסך חובותיו עולה על סך של 55,542 ₪ אלא אם רשם ההוצאה לפועל קבע אחרת מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
בקשה להליכי חדלות פירעון של אדם פרטי שסך חובותיו אינו עולה על 166,627 ₪ תוגש ללשכת ההוצאה לפועל בפני רשם ההוצאה לפועל שהוסמך לכך.
מה שמייחד את הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל, הוא בכך שבשונה מבקשה בהליך חדלות פירעון המוגשת בפני הממונה, בבקשה המוגשת בהוצאה לפועל, על רשם ההוצאה לפועל לקבוע תחילה זימון לגיבוש הסדר תשלומים ורק במידה ולא ניתן לגבש הסדר נותן רשם ההוצאה צו לפתיחת הליכים לגביי החייב.
הסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון
מדובר בהוראת שעה שהתחילה בתקופת הקורונה ולנוכח שיעור ההצלחה, החליט המחוקק להאריך את תוקפה מעת לעת.
הוראת השעה נועדה לעודד גיבוש הסדרי חוב בין החייב לנושים, בין אם ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים ובין אם לאו.
היתרון הבולט בהליך זה היא האפשרות העומדת בפני החייב להגיש בקשה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר ,כאשר בית המשפט מוסמך לעכב את ההליכים כנגד החייב ל-90 ימים, לרבות ביטול עיקולים שהוטלו על המשכורת של החייב, חשבון העו"ש וביטול עיקול על נכס מנכסי החייב. בית המשפט מאשר את הבקשה אם שוכנע שפניו של החייב באמת להסדר. בפרקטיקה בית המשפט נוהג לעכב את ההליכים בכפוף לתשלום "דמי רצינות".
עם מתן החלטה על עיכוב הליכים כנגד היחיד, ממנה בית המשפט מנהל הסדר, שפועל מטעם בית המשפט, להבטחת הניהול התקין של הליך ההסדר, שמירה על נכסי החייב ותפקידו לסייע לחייב ולנושים לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר חוב. על מנהל ההסדר לקיים פגישה של הנושים והחייב בתוך 30 ימים. במידה והסדר חוב קיבל את אישור החייב וכל הנושים מנהל ההסדר יגיש אותו לאישור בית המשפט.
במסגרת הבקשה יש להציע מתווה להסדר המוצע וכן את כל המידע הדרוש לשם החלטה. בית המשפט יעביר את הבקשה לעמדת הנושים, יכריע בזכותו של נושה להצביע ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור החוב שהוא נושה בו. טיב ההסדר ייבחן באמצעות השוואה בין התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב המוצע, לעומת התמורה שאותו היה מקבל אם היה ניתן לגבי החייב צו לשיקום כלכלי במסגרת ניהול הליך חדלות פירעון.
הצעה להסדר לאחר מתן צו לפתיחת הליכים מעמידה את החייב בעמדה שונה מול הנושים מאחר והם מקבלים את הרושם כי לחייב אין יכולת כלכלית והוא לא מסתיר נכסים והוא ימשיך בהליך חדלות פירעון במידה ולא יגובש הסדר.
מה הם היתרונות בהסדר חוב?
הסדר מאפשר בתנאים מסוימים ובהתאם ליכולת החייב, הליך גבייה קצר משמעותית בהשוואה להליך חדלות פירעון. מדובר בהליך קצר יותר וכן גם זול יותר, במהלכו לא מוטלים ההגבלות המוטלות על החייב במסגרת הליך חדלות פירעון (בית המשפט רשאי להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ) וחובות נוספים כמו הגשת דו"חות דו חודשיים. כמו כן, יש הבדל משמעותי בין פירעון החובות באמצעות הסדר לבין קבלת הפטר בהליך חדלות פירעון אשר פוגע במוניטין של החייב וכן בדירוג האשראי לאורך שנים.